<h1>ראבי"ה סימן ר"א</h1>
<h2>דף צז:</h2>
בפרק בתרא דעירובין תניא הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו [היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו] משהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב, ואוקימנא בכותל משופע, רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו, רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין לך דבר שעומד בפני כתבי הקודש.
<h2>דף צח:</h2>
זיז שלפני החלון נותנים עליו ונוטלים הימנו בשבת, וכגון שהוא למעלה מעשרה. עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות. לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין לרשות הרבים ברשות הרבים וישתין לרשות היחיד וכן לא ירוק רבי יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו בפיו לא ילך ארבע אמות עד שירוק.
<h2>דף צט.</h2>
אמר רב יוסף השתין ורק חייב חטאת. לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת.
זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן או בידו של אדם חייב, ואפילו גבוהים מן הארץ יותר משלשה, דמחשבתו משויא להו מקום, כדיתא בפרק בתרא דעירובין [צ"ט ע"א].
<h2>דף צט:</h2>
קולט אדם מן המזחילה למעלה מעשרה. אבל לצרף ידו למזחילה לא, דכל פחות משלשה סמוך לגג כגג דמי. תניא נמי הכי עומד אדם ברשות הרבים ומגביה ידיו למעלה מעשרה פחות משלשה סמוך לגג וקולט אבל לא יצרף. תניא אידך לא יעמוד ברשות הרבים ויגביה ידיו למעלה מעשרה פחות משלשה סמוך לגג ויצרף אבל קולט הוא מן הצינור ושותה. ומכל מקום אם יש בצנור ארבעה על ארבעה אסור מפני שמוציא מרשות לרשות. (בור שברשות לרשות) בור שברשות הרבים וחולייתה גבוה עשרה וחלון על גבה ממלאים ממנה בשבת וכן אשפה ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים חלון שעל גבה זורקין לה בשבת. וטעמא דדרך מקום פטור משתמש. ודוקא באשפה של רבים, שמפנים רבים לשם, אבל אשפה של יחיד לא, דילמא מימלך ומפנה לה והויא לה רשות הרבים. אילן המיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו. אם הוא בית סאתים, אבל טפי לא, משום דדירה שתשמישה לאויר היא, שלא הוקף לדירה. ובפרק [שני] דסוכה [כ"ד ע"ב] אוקימנא לה דעביד לה בהוצא ודפנא, שאם לא כן הוה ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח ולא שמה מחיצה.
<h2>דף קא.</h2>
לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד וכן לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח בכרמלית [בכרמלית ויפתח ברשות היחיד] אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלים ומניחים את המפתח בחלון שעל גבי [הפתח] רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה. הכי אוקמא רבא.
<h2>דף קא:</h2>
תנו [רבנן] פיתחי גינה בזמן שיש להם בית שער מבפנים פותח ונועל מבפנים מבחוץ פותח ונועל [מבחוץ מיכן ומיכן פותח ונועל] מיכן ומיכן אין להם לא לכאן ולא לכאן אסורין [כאן וכאן] וכן חניות הפתוחות לרשות הרבים בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה ובזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים מביא מפתח מערב שבת ומניחו במנעול למחר פותח ונועל ומניחו במקומו דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה [למחר פותח ונועל ומחזירו לאיסקופה] או בחלון שעל גבי הפתח ואם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שמוציא מרשות לרשות, מדקתני וכן חנויות מכלל דבאיסקופת כרמלית עסיקינן האי מנעול היכי דמי אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא ואי דאית ביה ארבעה בהא לימרו רבנן אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה וכו' הא קמטלטל [מכרמלית לרשות היחיד] אמר אביי [לעולם] דלית [ביה ארבעה] ויש בו לחוק ולהשלימו לארבעה (ד)רבי מאיר סבר חוקקין להשלי[ם] ורבנן סברי אין חוקקין להשלי[ם] אמר רב ביבי בר אביי שמע מינה תלת וכו' דכי אתא רב דימי [אמר רבי יוחנן] מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו.
